למה מחממי האמבטיה שלכם נהרסים בסופו של דבר (ואיך תיקנו את זה)
חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים – ברגע אחד יש שם אדים רבים, וברגע הבא – חום אינטנסיבי. אם יצא לכם שמחמם קיר בעל טכנולוגיית אינפרא-אדום נהרס, בדרך כלל הסיבה היא אותו דבר: הנקודה בה החוטים מחוברים לרכיב החימום. זו הנקודה החלשה ביותר במערכת. רוב החברות מתעלמות מהפער שנוצר כתוצאה מהתרחבות וקיצור של החומרים עם החום – וזה עלול לגרום לקצר חשמלי.
הבעיה עם הבידוד “הבסיסי”
רוב מחממי החיסכון משתמשים במעטפות עשויות סיליקון או PTFE. בהתחלה הן נראות בסדר, אך עם הזמן, החימום והקירור התמידיים גורמים להרסן. מה קורה בפועל? לחות מהמקלחת חודרת לפער הקטן שבין החוטים לבין הצינורות. כשמפעילים את המחמם, המים האלו הופכים לאדים, נוצר לחץ, ואם האטימה אינה אטומה, הבידוד נהרס. כשזה קורה, נוצרים קצרים חשמליים… ואז המחמם כבר לא עובד.
איך אנחנו עושים זאת אחרת
נמאס לנו לראות מחממים שנהרסים, לכן שינינו את הדרך בה הם נבנים. במקום להשתמש רק במעטפות פשוטות, אנחנו משתמשים בחומרים חזקים יותר כמו חרסינה או אפוקסי בעל עמידות גבוהה. זו ברירה פיזית שמונעת את חדירת הלחות. כך החוטים נשארים במקומם ולא נהרסים. אנחנו גם מקפידים על איכות החוטים עצמם. אם החוטים לא יכולים לעמוד בחום, המעטפות שלהם נהרסות. לכן אנחנו משתמשים בחוטי נחושת מצופים ניקל, עם בידוד מבוסס פלורופולימרים. כך החוטים נשארים גמישים ועמידים, גם בתנאי חום קיצוניים.
טיפ חשוב להתקנה
יש כאן חיסרון אחד – מכיוון שהאטימה שלנו חזקה כל כך, החוטים נהיים קשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם כמו במוצרים זולים יותר. ודאו שיש מספיק מקום במארז של המחמם. אם תנסו לכופף את החוטים בצורה חדה, זה עלול לפגוע באטימה ולגרום לדליפות. הקדישו רגע לתכנון החיבורים לפני שתתקינו את המחמם על הקיר. זה יחסוך לכם הרבה צרות בעתיד.