למה אנחנו “מענים” את החיממים שלנו באמצעות חום – ולמה זה חשוב לכם
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם חום עז, אדים ולחות גבוהה – תנאים שעלולים לגרום לכישלון של המכשיר. אם האטמים נפגעים או שצינור הקוורץ נהרס, המכשיר פשוט נהרס. אנחנו לא אוהבים לנחש כמה זמן החיממים שלנו יחזיקו. במקום זאת, אנחנו מנסים לשבור אותם.
הבדיקות בתנאי לחות
אנחנו מעבירים את כל המכשירים שלנו לבדיקות שאנחנו מכנים “בדיקות זקנה בתנאי לחות”. זה נשמע מתוחכם, אבל למעשה זה פשוט אומר לשים את המכשירים בחדר שמחקה סאונה תמידית, במשך מאות שעות. הבעיה היא שהלחות תמיד מוצאת דרך להיכנס למכשיר – דרך הסדקים הקטנים במעטפת או בחיבורי הנורה. כשהאדים פוגעים באלקטרודות, יכול להיווצר קצר חשמלי או דליפה מסוכנת. על ידי יצירת תנאי לחות קיצוניים במשך מספר שבועות, אנחנו מגלים את נקודות החולשה של המכשיר, לפני שהוא מגיע לבית שלכם.
קוורץ והמאבק בחלודה
הזכוכית של צינור הקוורץ והגז שנמצא בתוכו חייבים להיות אטומים לחלוטין. אבל בחדר אמבטיה אמיתי, הצינור נמצא כל הזמן בתנאי של חום קיצוני, ובנוסף יש שם אוויר לח. זה יוצר לחץ פיזי עצום על החומרים. במהלך הבדיקות שלנו, אנחנו מחפשים סימני חלודה על הזכוכית או על החיבורים. אם החיבורים נפגעים, החשמל לא יכול לעבור דרכם. זה יוצר חום עודף בנקודת החיבור, וזה עלול לגרום להרס של החיבורים. זה לא נראה טוב.
הקונספט של החיסכון
כדי למנוע את הכישלונות האלה, אנחנו משתמשים באטמים חזקים ובציפויים עמידים בפני לחות. אבל יש חיסרון קטן: הציפויים האלה יכולים לגרום למעטפת של המכשיר להיות חמה יותר בכמה מעלות מאשר מכשיר תעשייתי רגיל. זו עסקה שאנחנו מוכנים לעשות. אני מעדיף שהמעטפת של המכשיר תהיה חמה קצת יותר, מאשר שהמכשיר יפסיק לעבוד מיד לאחר שאתם משתמשים בו. זו הדרך היחידה להבטיח שהמכשיר יחזיק מעמד.